Nuvola apps bookcase Icône HS.svg
Emoji u1f3eb.svg

בתי ספר שמעוניינים להשתתף בפרויקט מוזמנים לשלוח דוא"ל לכתובת info@kidipedia.org.il

גז אציל

מתוך קידיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גזים אצילים הם יסודות כימיים המכונים אצילים היות והם לא מתרכבים (יוצרים תרכובת) עם אף יסוד אחר. יסודות אלה הם כולם גזים בתנאים רגילים, ורובם מצויים באטמוספירה בריכוזים קטנים. דוגמאות לגזים אצילים הינם: הליום (He)‏, נאון (Na), ארגון (A), קריפטון (Kr), כסנון (Xe) ו-ראדון (Rn).

שימושים של גזים אצילים

שימושם של הג"א הם בעיקר לצרכי תאורה. דוגמאות לכך הם שלטי הניאון שקרויים כך בשל גז הניאון המצוי בהם, נורות מודרניות מסויימות שממולאות בג"א ארגון ואף גזים אצילים מסויימים הנתונים בשפופרת זכוכית משמשים ליצירת אור בעת העברת זרם חשמלי בהם.

גילוי הגזים האצילים: ב-1785 ראה המדען קוונדיש שכ-120\1 בנפח האוויר אינו נתון לשינויים כימים או לשריפה כלומר חלק זה אינו חנקן או חמצן (שידוע שהם נתונים לשינויים כימיים).

ב-1892 הוכיח המדען ריילי בניסויים מדויקים, שהחנקן המופק מן האוויר כבד ב % 2\1 מן החנקן המתקבל מפירוקן של תרכובות כימיות המכילות חנקן. ההשערה שהעלה ריילי הייתה: נוכחותם של יסודות כימיים אחרים באטמוספירה הם שהעלו את משקל החנקן (ה-ג"א).

ב-1894 הצליחו מדענים לבודד לראשונה את אחד מהיסודות הכימיים הללו וקראו לו ארגון, באותה שנה מצאו במינרלים מסויימים את הגז הליום.

ב-1898 הצליחו לבודד מן האוויר לא רק את ההליום אלא גם את הניאון, הקריפטון, הכסנון והראדון.

התגלית של 1962

בסוף שנת 1962 נתגלה שהגזים האצילים הכבדים (קסנון, קריפטון ו-ראדון) יוצרים תרכובת. (דבר שאינו אופייני ל-ג"א) תגלית זו נתקבלה בהפתעה גמורה בקרב רובם של הכימאים ובאי-אמון מוחלט ע"י אחדים מהם. תגלית זו התקבלה באי-אמון ובספקות רבות היות ובמשך שנים רבות מילאו ה-ג"א תפקיד מרכזי בפיתוח התורות על הקשר הכימי (קשר הנוצר בין יסודות בעקבות המבנה האטומי שלהם.) ואצילותם (אי-התרכבותם עם יסודות אחרים) של גזים אלה התקבלה ע"י החוקרים כאחד מ"כללי הזהב" של הכימיה, אך לבסוף התקבל גילוי זה ע"י כלל המדענים.

מקורות

  • האינציקלופדיה העברית כרך י'.
  • האינציקלופדיה של יבנה כרך 4 הוצאת לרוס.
  • כימיה מאמרים נבחרים- מכון וייצמן למדע.