Nuvola apps bookcase Icône HS.svg
Emoji u1f3eb.svg

בתי ספר שמעוניינים להשתתף בפרויקט מוזמנים לשלוח דוא"ל לכתובת info@kidipedia.org.il

קידיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים

מתוך קידיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

המדריך לכתיבת ערכים הוא מבוא קצר שמטרתו לסייע לכותבים בקידיפדיה בכתיבת ערכים אנציקלופדיים.

מטרת מדריך זה אינה ללמד אתכם כיצד כותבים, לשפר את סגנונכם, להעשיר את לשונכם וידיעותיכם, או לחזק את שליטתכם בדקדוק העברי. יעדיו צנועים יותר: להדריך אתכם אל המסלול הנכון לכתיבת ערך אנציקלופדי, ולסייע לכם במידת האפשר לא לסטות ממנו.

המדריך יוצא מנקודת הנחה שהקפדה על מספר כללי "עשה" ו"אל תעשה" פשוטים, תאפשר לכם לכתוב ערך אנציקלופדי ברמה נאותה, או לכל הפחות ערך שאחרי עריכה ושיפוץ קל יוכל להיות כזה. לכן, גם אם אתם סבורים שיכולת הניסוח שלכם אינה מן המשובחות, או שהידע שלכם בתחום שעליו אתם רוצים לכתוב אינו אנציקלופדי, אל נא תאבדו תקווה: אם תעבדו לפי השיטה, השיטה תסייע לכם והערך שתפיקו יהיה מוצלח.

איזה ערך אתם רוצים לכתוב?

ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה ערך אתם רוצים לכתוב. ישנן מספר דרישות יסוד, שאם אינכם יכולים לעמוד בהן, כדאי שתימנעו מכתיבת הערך:

  • מקורות: אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, אל תכתבו את הערך. התוצאה, כמעט בוודאות, תהיה בעייתית. אם המקור הוא אנציקלופדיה אחרת, מקוונת או לא, קרוב לוודאי שבמהלך כתיבת הערך תפרו או תתפתו להפר את זכויות היוצרים של הכותבים. אם המקור הוא ספר או מאמר בעיתון, סביר להניח שהערך שתכתבו יפר גם את זכויות היוצרים וגם את כללי הכתיבה מנקודת מבט ניטרלית. לכן, ודאו שעומדים לרשותכם מספר מקורות: ספרים, מאמרים או כתבות (בעיתונות רצינית) ושניים או שלושה מקורות נוספים.
  • עניין: כדי לכתוב ערך עליכם להתעניין בנושא. אחרת, גדולים הסיכויים שתנטשו את כתיבת הערך באמצע.
  • חקר: כדי לכתוב או לערוך ערך, עליכם להתמצא באופן בסיסי בעולם המושגים ובהקשר של הערך. כאשר אתם כותבים ערך בנושא שאינכם בקיאים בו, עלול הערך שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הערך באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים. שגיאה קשה אחת עלולה להאפיל, בעיני הקוראים, על שאר תוכנו של ערך נרחב ומושקע.

בקידיפדיה ניתן לכתוב שני סוגים של ערכים: ערכים ערוכים (מתוקנים או מורחבים על בסיס ערך קיים) וערכים עצמאיים (שנכתבו כולם על ידיכם).

עריכת ערכים קיימים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עזרה:עריכת דף

עריכה משמעותית של ערכים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת ערך משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את קידיפדיה, ורצוי גם בעלי ניסיון בעריכה.

ישנם שלושה סוגי עריכה שאתם יכולים לבצע:

  • עריכה לשונית: עריכת נוסח הערך כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי לשון, וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו עריכה ולשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים חיצוניים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם קידיפדיה, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והערכים בהקשר שבו נמצא הערך. לדוגמה, אם אתם עורכים את הערך עורב המזרע, כדאי להכיר את המיון המדעי של בעלי חיים, הקטגוריות בנושא, והנהלים השוררים בין כותבי ערכים על ציפורי שיר. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך לעריכה טכנית.
  • עריכה מבנית: עריכת מבנהו ותוכנו של ערך, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאוד באופיו לכתיבת ערך עצמאי ולשם כך יש לקרוא את המשך המדריך להלן.

ערכים שיש לשכתב או לערוך אותם נמצאים בקטגוריות הבאות:

כתיבת ערכים

כתיבת ערכים היא התרומה החשובה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק לקידיפדיה. נוסף על–כך, גם אם אינכם חשים כי אתם מסוגלים לכתוב ערך באופן עצמאי או מעדיפים לתרגם או לערוך ערכים, חשוב שתבינו כיצד נבנה ערך מבחינה טכנית ותכנית, כדי שתוכלו לתרגם ולערוך ערך אחר באופן מוצלח.

כיצד ניגשים לכתיבת ערך

כתיבת ערך אנציקלופדי היא בראש ובראשונה כתיבה טכנית. היא אינה דורשת השראה מיוחדת או אפילו כשרון כתיבה מיוחד. היא דורשת, עם זאת, יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת. במלים פשוטות: בכתיבת ערך אנציקלופדי הידע מותאם לתבנית, לא להפך.

מה צריך הערך לכלול

כל ערך אנציקלופדי בקידיפדיה צריך לענות בראש ובראשונה על חמשת המ"מים: מתי, מקום, מי, מה ומדוע: מהו נושא הערך, מתי והיכן מתרחשים הדברים, מי מעורב בהתרחשות ומדוע הדברים מתרחשים. הסיבה לכך שכל ערך חייב לענות על שאלות אלו נעוצה באופן שבו בני אדם חושבים ומרגישים. ערכים הם תיאור מסוים של המציאות או רעיונות ותפישות הקשורות בה. עבור בני אדם, הקישור לדבר מה קונקרטי: זמן, מקום, אדם והאינטראקציה ביניהם הוא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין ולהפיק תועלת מקריאת הערך.

  • מתי: בערכים העוסקים באישים, באירועים, במקומות, וכדומה יש להגדיר את מסגרת הזמן שבה מתרחשים הדברים. לדוגמה, בערך על אישיות יצוין מתי היא חיה, לגבי אירוע יצוין מתי הוא התרחש, לגבי מקום - מתי הוא הוקם, וכן הלאה. לגבי ערכים על מושגים או עצמים שאינם "מתרחשים" בזמן ספציפי (לדוגמה, ערך על חיה או מושג מתמטי) חשוב להעניק לקוראים גם מסגרת זמן. עורב המזרע, לדוגמה, הופיע על פני כדור הארץ בנקודה מסוימת בזמן ושכיחותו בארץ ובעולם עלתה או ירדה במהלך המאה האחרונה. יש לציין עובדות אלו. מושג מתמטי, במטבע דומה, אינו מתרחש בחלל ריק: מישהו המציא אותו בזמן מסוים ובהקשר מסוים, הוא הפך מקובל יותר או פחות בנקודה מסוימת, הוא חלק מתפישות שהתפתחו בתקופה מסוימת, וכן הלאה.
  • מקום: ממש כפי שכל ערך מתרחש או מתייחס לזמן מסוים, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, מקומות או אירועים, אך בדיוק כמו שאלת הזמן, המקום חשוב לא פחות גם לגבי מושגים קונקרטיים ומופשטים.
  • מי: כל ערך חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או לאזור מסוים שבו חיים אנשים, ולספר לקוראים משהו עליהם. הסיפור יכול להיות שלדי ותמציתי (לדוגמה, התפוצה של ציפור מסוימת עלתה או ירדה באזור מסוים, הציפור מופיעה במיתולוגיה ומסמלת משהו, וכן הלאה), אך הוא חייב להתקיים באופן כלשהו בערך מוצלח.
  • מה: בהמשך לשאלה מתי קרה דבר מסוים, היכן ומי היה מעורב במעשה, כל ערך חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.
  • מדוע: זו השאלה הקריטית ההופכת כל ערך מצירוף סתמי של עובדות ואירועים, לערך אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה מתי, היכן ועל–ידי מי – ערך טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.

מבנה הערך

לערך אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל ערך, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו להפיק את המידע מהערך. הואיל והקוראים, כמוכם, הם בני אנוש, הערך חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת שבה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: ערך אנציקלופדי חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הערך.

מבנה נכון לערך יכלול שלושה חלקים: פתיח, חלק אמצעי וסיום. לאחר "סיום" הערך, יפורטו המקורות לכתיבת הערך וכן הפניות למידע נוסף עבור הקורא, ואופציות ניווט שנועדו להקל על הקורא במעבר בין ערכים הקשורים עניינית זה לזה.

פתיח

הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרחו הכותבים על הערך, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותה של רפורמת הפרמזן בכך שהביאה למרד איכרי גורגונזולה") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערך באמת לא ראוי להיכתב.

תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בערך.

חלק אמצעי

אחרי הפתיח, המשמש כמתאבן עבור הקוראים לקריאת הערך, צריך לבוא תוכן הערך עצמו או, אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הערך יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הערך בפועל.

סיום

לכל ערך צריך להיות סיום, שיבהיר לקוראים כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הערך. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).

פרקי מקורות ומידע נוסף

בכתיבה המדעית מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו, וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הערך יימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הבא:

  1. פסקה שכותרתה "ראו גם" - פסקה זו תכיל קישורים פנימיים לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לערך וכן לפורטלים קשורים.
  2. פסקה שכותרתה "לקריאה נוספת" - פסקה זו תכיל רשימת ספרים בהם מידע נוסף (שאינה בהכרח רשימת מקורות של הערך). כללי כתיבת המקורות מפורטים בקידיפדיה:ביבליוגרפיה.
  3. פסקה שכותרתה "קישורים חיצוניים" - פסקה זו תכיל קישורים לאתרים חוץ-קידיפדיים.
  4. פסקה שכותרתה "הערות שוליים" - פסקה זו תכיל הן הערות שוליים המכילות הערות טקסטואליות, והן הערות המהוות אסמכתאות.

אזור הניווט

בסיומו של כל ערך ישנו אזור המיועד להקל על ניווט בין ערכים שונים הקשורים זה לזה. באזור זה ממוקמות הקטגוריות, וכן תבניות הניווט השונות.

כיצד לכתוב את הערך

בכתיבת ערך אנציקלופדי כדאי ללכת באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים. כותבים מנוסים יכולים לדלג על שלב מסוים או לבצע את השלבים בסדר שונה, אך התוצאה הסופית היא בדרך כלל טובה פחות מאשר אילו פסעו במשעול המותווה מראש.

לימוד וחקר

לפני שאתם מתחילים לכתוב, לימדו על הנושא שעליו בכוונתכם לכתוב. שאלו את עצמכם האם אתם מכירים את התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הערך, המילייה המחקרי, הסביבה ההגותית, רוח הזמן, המדינה, וכדומה. אינכם צריכים להחזיק בידע ברמת דוקטורט כדי לכתוב על נושא מסוים, אך רצוי שתדעו לכל הפחות "מי נגד מי".

התוויית המבנה

התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת ערך והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שכותבים רבים, מתחילים כמנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל ערך, יש ללכת תמיד מן המוקדם למאוחר, מן החשוב לשולי, מן הכלל אל הפרט, מן הגדול אל הקטן, ומן החוץ אל הפנים.

לדוגמה, אם הערך עוסק באדם, מבנה הערך יכול להיצמד לקורות חייו, מלידה ועד מוות (מוקדם למאוחר). אם מדובר בקרב חשוב, יש לתאר קודם כל את הרקע לו, אחר כך את הקרב, את תוצאותיו ואת ההשלכות על המדינות, על הצבאות, ועל האנשים שעמדו בראש הצבאות. אם מדובר במוסד, יש לתאר מתי נוסד, איך עלה לגדולה ואיך דעכה חשיבותו (או נותרה בעינה), אחר כך את השלכותיו העיקריות, ולבסוף את הזוטות, אם יש בהן צורך.

דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה, האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו. לדוגמה, קחו את המבנה הבא של ערך על הדמות המומצאת קרל קשקבל

פתיח
יצירתו המרכזית
קורות חייו
השלכת יצירתו המרכזית
משפחתו
עבודות נוספות

ברור למדי כי החלקים אינם "מובילים" זה אל זה. הקוראים על יצירתו המרכזית אינם שואלים עצמם היכן נולד מר קשקבל אלא מה היו השלכות יצירתו, אך אינם באים על סיפוקם. מבנה חלופי היה מספק לנו תוצאה טובה בהרבה:

פתיח
קורות חייו (עם אזכור לעבודותיו העיקריות ושילוב תיאור משפחתו)
יצירתו המרכזית
השלכות יצירתו המרכזית
עבודות נוספות

מילוי החסר

מילוי החסר הוא השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב תכנון המבנה. בשלב זה תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא "עובד". כל פסקה בערך צריכה להיבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:

קרל קשקבל החל את לימודיו במכללת הגבנ"צ בשנת 1911 (כאן שואלים הקוראים: ומה הוא למד?) והתמחה בהליכי הקממבר והגורגונזולה (מה קרה אחר כך?)
עם סיום לימודיו, כבש את איטליה (מה הוא עשה אתה?) והפך אותה לפרובינקיית הגבינה העיקרית של נוער הגבעות, דבר שהחליש מאוד את מעמד הפרומעז במדינה (ומה קרה בעקבות זאת?).
שנתיים מאוחר יותר מרדו חיילים מגדודי הפרומעז ושרפו את מכללת הגבנ"צ עד עפר (מה הייתה תגובתו של קשקבל?). קשקבל שלח שני לגיונות לדיכוי המרידה, אך אחרי כישלון בקרב גאודה נאלץ להגיע לפשרה עם שבט הפרומעז.

ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותבי ערך נתקלו בהן לפחות פעם אחת בכל ערך:

  • פתיחות התנצלות: הן פתיחות פסקה המתנצלות על מבנה לקוי של הערך ומנסות לתקן את המבנה באמצעות ההתנצלות. דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות התנצלות היא שהן מיותרות: הן חושפות את מבנה הכתיבה שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקוראים היו אמורים לשאול באופן טבעי.
  • זנבות: משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותבים הותירו אותם משום שסברו כי הם חשובים, אך לא הצליחו לקשר אותם לתוכן הערך.

דוגמה טיפוסית לבעיות התנצלות וזנבות:

הפרלמנט במדינת פרמזן דן בחוקים ואישר אותם בהצבעה, ואחר כך היה המלך במדינה יכול להחליט אם לאשר או לדחות את החוקים. בזמן הרפורמות של קרל קשקבל בוטלה זכות הוטו של המלך.
הפרלמנט התכנס כל שבוע ואחרי הרפורמות פעמיים בשבוע.
חשוב לציין כי בפרלמנט ישבו רק נציגים מהאליטה התנובתית ולשטראוסים היה אסור לשבת בו.

זנבות והתנצלויות כאלו אפשר לסלק על נקלה באמצעות בניית הפסקה באופן נכון יותר:

בכינוסו השבועי דן הפרלמנט במדינת פרמזן בחוקים ואישר אותם בהצבעה. אחר כך היה המלך במדינה יכול להחליט אם לאשר או לדחות את החוקים. קרל קשקבל כונן בשנת 1911 רפורמות ששינו את אופיו של הפרלמנט. קשקבל ביטל את זכות המלך לווטו, התיר כניסת השטראוסים לפרלמנט, והגדיל את מספר הישיבות השבועיות של הפרלמנט לשתיים.

כתיבת הפתיח

את הפתיח לערך עדיף לכתוב רק אחרי כתיבת הערך כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות ערך ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הערך. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן, או שהדגשים בערך ישתנו. הפתיח, מאחר שהוא מהווה גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הערך, יצטרך להשתנות כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הערך תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותר.

עריכת הערך

בתום כתיבת הערך עליו לעבור עריכה, הכוללת שלושה שלבים עיקריים:

  • עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הערך, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.
  • עריכה לשונית: קריאה נוספת של הערך ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערך עריכה והמדריך לענייני סגנון ולשון.
  • עריכה טכנית: מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים, וכדומה. ראו המדריך לעריכה טכנית.

ראו גם