Nuvola apps bookcase Icône HS.svg
Emoji u1f3eb.svg

בתי ספר שמעוניינים להשתתף בפרויקט מוזמנים לשלוח דוא"ל לכתובת info@kidipedia.org.il

פצלי שמן

מתוך קידיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פצלי שמן בבעירה

פצלי שמן משמשים ליצירת אנרגיה באמצעות תהליך שריפה בתנורים מיוחדים המיועדים לכך. הם עשויים אבן ביטומנית, למעשה סלע משקע עשיר בחומר אורגני שנקרא קרוגן. הקרוגן מורכב מארבעה סוגים הנבדלים מעט אחד מהשני. שניים מתוכם הם בעלי פוטנציאל להפוך לנפט.

בנוסף לאנרגיה ניתן ליצור מפצלי הנפט דלק נוזלי שדומה בתכונותיו לתזקיקי נפט גולמי, על ידי חימום או על ידי מיצוי. באמצעות אנרגית החום שנוצרת מהתהליך, ניתן ליצור הסקה וחשמל.

היתרון הבולט במקור אנרגיה זה הוא שכריית פצלי השמן הוא תהליך זול. למרות זאת, איכותו של מקור זה היא נמוכה, ולכן דרושים יותר פצלי שמן על מנת לספק כמות גבוהה של אנרגיה. חיסרון נוסף הוא שאם שורפים את פצלי השמן על פני השטח, העשן שיוצא בתגובה הוא מסרטן.

בעבר, מקור אנרגיה זה היה נחשב נחות יחסית לסוגים אחרים של דלקים מאובנים, בגלל שבתקופה זו הוא היה יותר יקר, ומעבר לכך הוא מזהם את הסביבה בעצם כרייתו ושריפתו.

אסטוניה, סין, אוסטרליה וברזיל, היו עד שנת 2002 המדינות היחידות שהשתמשו בפצלי השמן כמקור אנרגיה ברמה מסחרית, בגלל שרק במקום בו הייתה כמות גדולה מאוד שלהם, מקור אנרגיה זה היה משתלם. רק באסטוניה שימשו פצלי השמן מקור אנרגיה עיקרי, וזאת כדי לא להיות תלויים במדינות אחרות שיספקו להם אנרגיה מיובאת.

בעקבות פיתוחים טכנולוגיים חדשים כדוגמת מיצוי תת-קרקעי שהתגלו בשנת 2008, הפך התהליך לזמין יותר. במקום לשרוף את פצלי השמן על פני האדמה, בתהליך זה שורפים אותם מתחת לפני הקרקע ובתוך האדמה, כדי למנוע מהעשן לצאת החוצה ולזהם את הסביבה. בנוסף לכך, תהליך זה גרם להוזלה בהפיכת פצלי השמן לאנרגיה.

בעקבות העלייה במחירי הנפט, פצלי השמן כמקור אנרגיה גדלו וגברו, כתחליף לנפט, ונהיו עדיפים על פניו. ובכל זאת, היחס בין כמות האנרגיה המושקעת בשריפת פצלי השמן על מנת שישמשו אנרגיה לכמות האנרגיה המוחזרת, קטן פי 13 בערך מאותו היחס במקרה של נפט מהאדמה ומהים.

כיום מאגר פצלי השמן הגדול בעולם נמצא בארצות הברית. כמות פצלי השמן באדמות אלו יכולות לספק את תושבי ארצות הברית למשך שנים רבות מבחינה אנרגטית, אך למרות זאת גם במקרה הזה יש חיסרון. פצלי השמן נמצאים באזור בעל מבנה גיאולוגי בעייתי הגורם לזמינות שלהם להיות פחותה, ולכן הפקת האנרגיה מהם וכן ניצולם, דורשת אמצעים טכנולוגיים שעדיין לא פותחו, כמו מכונות שמטרתן לחדור אל הקרקע ולהגיע אל פצלי השמן כדי לשרוף אותם, מה שיכולות האדם הפשוט לא יכולים לאפשר.

בתקופת משבר האנרגיה העולמי, בעקבות חוסר ברירה, התחילו לנסות לנצל את פצלי השמן כמקור לאנרגיה. כשהתקופה נגמרה, השימוש בפצלי השמן נפסק מיד. בשנות ה-2000 שוב השתמשו במקור זה, וזאת כיוון שמחירי הנפט היו בעלייה חדה ומקור זה היה יקר, ובגלל שמדינות שונות בעולם חיפשו עצמאות בתחום האנרגיה, ודרך לא להיות תלויות במקורות אנרגיה דלים.

במדינת ישראל יש אמנם כמות מעטה של מקור פצלי שמן, אך עדיין משתמשים בהם מעט. למרות זאת, לפני שהתגלה הגז הטבעי בים ליד חופי ישראל, היוו פצלי השמן את מקור האנרגיה המאובן החשוב והבולט ביותר למדינה.

למרות זאת, בארץ כן יש שטחים רחבים של פצלי שמן באזור הנגב. מקומות נוספים בהם גם כן יש מקורות של פצלי שמן הם מישור רותם-ימין, נחל צין, הר טוב והשפלה.

בישראל ובכלל במזרח התיכון, הפצלים טובים ואיכותיים מאוד ביחס לפצלי שמן אחרים בעולם, ויש להם פוטנציאל לכמות יחסית רבה של דלק.

במהלך השנים ישראל ניסתה למצוא דרכים לייעל את מקור אנרגיה זה ולמצוא חלופות לדרכי ניצולו שמביאות לבעיות ולהשלכות רעות. ישראל פיתחה טכנולוגיות שונות לפיתרון הבעיות שמונעות את השימוש בפצלי שמן, כדי שלמרות החסרונות של השימוש ויכולות למנוע אותו, יהיה אפשר לנצל אותו כראוי בלי להיפגע.

אחת מהטכנולוגיות שפותחה בארצות הברית בוססה על חימום תת-קרקעי לטמפרטורה של כ-320 מעלות צלזיוס למשך שנים ספורות. באדמה, התוצרים מהפצלים שחוממו הופכים לגז ועולים מעלה דרך צינורות, אל פני האדמה, שם הם מתעבים לנפט נוזלי.

אחרי שהתגברה על כמה מהבעיות באופן חלקי, מדינת ישראל ניסתה לפתח יותר את מקור האנרגיה המדובר באופן מצומצם כדי לנצל אותו כראוי, אבל כניסיון עם פחות השלכות.

קישורים חיצוניים