Nuvola apps bookcase Icône HS.svg
Emoji u1f3eb.svg

בתי ספר שמעוניינים להשתתף בפרויקט מוזמנים לשלוח דוא"ל לכתובת info@kidipedia.org.il

דרוזים

מתוך קידיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
PikiWiki Israel 38817 Israel Defense Forces.jpg

דרוזיםערבית: دُرُوز, דֻרוּז; צורת היחיד: دُرْزِيّ, דֻרְזִיּ) הם בני עדה דוברת ערבית במזרח התיכון המקיימים דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

הדרוזים הם דוברי ערבית הדומה לניבים סוריים. כמעט כל הדרוזים חיים באזור הגאוגרפי הכולל את סוריה, לבנון וצפון ישראל. התיישבותם הררית, במטרה להישמר מאוכלוסייה עוינת. רובם אזרחים סוריים, אך יש קהילה דרוזית גדולה מבין אזרחי לבנון. בסוף שנת 2011 נמנו כ-130 אלף דרוזים מבין תושבי הקבע בישראל, מהם למעלה מ-100 אלף אזרחים ישראלים, והיתר תושבי רמת הגולן.

מוצא הדת הדרוזית ותחילתה

בזמן שלטונו של הח'ליף הפטימי השישי אל-חאכם באמר-אללה, התחילה להתגבש הדת הדרוזית במצרים. חוקרים סבורים כי מדובר בהמשך של פלג שיעי עם שילובים מהפילוסופיה היוונית והגנוסיס, שהיא סוג של זרם תיאולוגי מיסטי. אבל לעומת זאת, הדרוזים עצמם סותרים את המחקר וטוענים באמונתם שהדת הייתה קיימת עוד לפני כדת מונותיאיסטית, רק שאז היא הופיעה מחדש. לפי טענה זו, באותה התקופה של אל-חאכם באמר-אללה רק נסגרו ההזדמנויות האחרונות לאנשים להצטרף לדת, ומאז, באמת אף אחד לא הצטרף מלבד אלו שנולדו אליה.

בשנת 1021, רכב הח'ליף על סוסו. אחרי זמן מה, התגלה שהוא נעלם. כשבאו מאמיני הדת לחפשו, לפי האמונה, הם מצאו את בגדיו עומדים תלויים באוויר מבלי שהוא בתוכם. מאז האמינו, שמטרת היעלמותו הייתה כמבחן לאמונה, ושקרתה במכוון. בנוסף האמינו, כי הוא עוד ישוב באחרית הימים, תקופה בה לכאורה יהיה שלום וייפסק הרוע.

לאחר מכן, בשנת 1043, יורשו השני של הח'ליף פתח פעם נוספת ואחרונה את ההזדמנות להצטרף למאמינים בדת הדרוזית. כמה שבטים מאזור המזרח התיכון לקחו על עצמם את הדת על מנת להצליח להמשיך בהתבדלותם, כי העדיפו לטמון את ראשם בחול ולהיות מרוחקים מהשאר, מה שהדת סיפקה להם בסודיותה ובעקרונות שלה.

מאז, נסגרו שערי הדת לתמיד, עקב הרדיפות מצד המוסלמים. כך הפצת הדת הופסקה, ומזמן זה והלאה, הדרוזים נשארו במערכת סגורה. לכן גם נישואי תערובת, של דרוזי עם בן דת אחרת, נראו בחומרה ולא היו מקובלים. במקרה של נישואים כאלה, או של הולדת ילד עם בעל דת אחרת, גורש הדרוזי מדתו, וגם ילדיו לא הפכו לדרוזים. במידה וחלו גירושים, לדרוזי ניתנה אפשרות לשוב לדתו.

העוקאל והג'והאל ואמונותיהם

הדת הדרוזית, הנה דת סודית. אנשים מחוץ לדת לא יכולים לדעת אותה וללמוד אותה, ואפילו בתוך הדת עצמה, קיימים הבדלים בין שני מעמדות שונים; העוקאל והג'והאל. האנשים מהג'והאל בעצמם אינם יודעים את סודות הדת, ורק העוקאל מכירים את הכתבים שלה ורשאים להתפלל ובכלל להיכנס לחי'לווה, בית התפילה שלהם, שם אין רהיטים בכלל, אלא רק ספרי דת ושטיחים לישיבה. חוץ מאנשי העוקאל, גם ילדים דרוזים עד גיל חמש-עשרה מורשים להיכנס לבית התפילה ולהתרשם מהדת, על מנת שכשיגיע זמנם, תהיה להם האפשרות לבחור את מעמדם בדת.

בני העוקאל הם המיעוט בדת, והם היחידים שנחשפים לששת ספרי הדת, הכוללים מאה ואחת עשרה אגרות חוכמה, שהן חלקים מהספרים. כל ספרי הדת כתובים אך ורק בכתב יד, ונכתבים על ידי אדם המוסמך לתפקיד זה.

ששת הספרים נשמרים בסוד, ואף אחד מלבד בני העוקאל לא יכול לראות אותם ולא לקרוא בהם.

הדרוזים מאמינים בחלוקה של ההיסטוריה האנושית לשבע תקופות. בכל תקופה, לפיכך, היה נביא אחר, שהשלים את קודמו. הראשון היה אדם, ואחריו נוח, אברהם, משה, ישו ומוחמד, ואחרון מוחמד בן איסמעיל. ביחד הצטרפו כל אמונות הנביאים לאמונה אחת שלמה.

למרות שמקור הדת הדרוזית באיסלאם, המנהגים והמצוות שלהם בפרט, ועיקרי הדת בכלל, אינם זהים לאלו של המוסלמים. אך בכל זאת, קיים דמיון דק בין הדתות, ולמעשה, מכנה משותף. כמו בני דת האיסלאם, גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן, אך עם מנהגים שונים, והנהוג בנוגע לנישואין ולקבורה גם הוא דומה בין הדתות. הסיבה לכך היא עיקרון ה"תקייה", שאפשר ואף חייב את הדרוזים להתחקות לבני דת אחרת ולהעמיד פנים כשייכים לה במצבים של חיים או מוות. זאת אומרת, שכשנרדפו בידי המוסלמים, על הדרוזים היה להיטמע בין בני הדת המוסלמית ולא לחשוף את דתם האמיתית, וכך, מאז שדבקו בהם מספר מנהגים מוסלמיים, הם שמרו עליהם.

עיקרי הדת, מנהגים והלכות

למרות שהדת הדרוזית הינה נסתרת וסודית, כן הצליחו מספר חוקרים לחלץ מידע על מספר עקרונות בה. עיקר אחד, הוא עניין המונותיאיזם ואמונה באל יחיד, ואיסור על עבודת אלילים. בנוסף לכך, מאמינים הדרוזים בגלגול נשמות, מקבלים את עשרת הדברות חוץ מהדיבר על שמירת השבת, כיוון שאינם מאמינים בהיווסדות העולם בשישה ימים, ומכבדים את כל הנביאים גם בדתות שקדמו לדת הדרוזית. עיקר אחרון הוא עיקר המונוגמיה, לפיו כל בן דת שומר אמונים אך ורק לבן הזוג שלו, ונשאר איתו לנצח. בנוסף, ישנן גם שבע מצוות בדת, הנקראות גם תעאלים. הראשונה בהן היא שמירת הלשון, שלפיה על בני הדת להימנע מרכילות, מלשון הרע, מדברי שקר ומהפצת סוד, ולדבוק בכנות ובשמירת הבטחות. מצווה נוספת היא הגנה על האחים, לפיה על בני הדת לעזור לחבריהם מהדת במקרה צרה, בין אם פיזית לבין אם נפשית. אסור לעבוד אלילים ולהתקרב אל השטן ואל מעשי רשע. צריך להלל את האל ולשמור על ייחודיותו, לקבל את מעשיו לטוב ולרע, ולהשלים עם הגזירות שמופיעות בחיים, בין אם הן נסתרות לבין אם גלויות וברורות. המצוות הללו מפתחות בבני הדת הדרוזית בין היתר את הכושר להילחם ולהשתתף בצבא. ראשית, הם מאמינים בגלגול נשמות ובגורל שלא ניתן להתחמק ממנו, ולכן אינם פוחדים עד כדי כך מהמוות. מצוות שמירת הלשון מחייבת אותם לומר אמת, ובכך להסגיר את החולשות שלהם ולהפיק לקחים ככה שניתן להעמיד אותם בתפקיד שמתאים להם. ולבסוף, אחוות האחים מלמדת אותם רעות ודאגה בין אחד לרעהו, מה שמועיל ועוזר לאווירה הצבאית, וגורם להם לעשות הכל כדי להגן על אחיהם ועל מדינתם. בדת הדרוזית, בנוסף למצוות ולעיקרים, ישנן גם הלכות התנהגות. לבני הדת אסור לשתות משקאות חריפים ולצרוך סמים, גם לא לעשן, לא להמר ולא להתייהר. בנוסף אסור לרכל ולומר דברים רעים. לעומת זאת, עליהם תמיד להסתפק במועט, לשמור על כבוד משפחתם ועל כבוד האישה, להיות ענווים ונדיבים ולהכניס אורחים, לעזור לנזקקים ולהתרחק מהוויות עולם. לאנשי העוקאל הלכות נוספות, כמו איסור על גילוח שפמם, וחובת גילוח ראשם. ישנם גם חוקים בנושא תפריט האכילה, כמו איסורים על אכילת חזיר וצמח המלוחית.

חגים

לדרוזים מספר חגים, שחלים בתאריכים לפי לוח השנה הלועזי. חג אחד, שנחגג במקביל למוסלמים והוזכר קודם, הוא חג הקורבן. בנוסף לכך יש ארבעה חגים נוספים לזכר הנביאים; חג הנביא שועייב, חג הנביא סבלאן, חג הנביא אלח'דר וחג הנביא אל יעפורי. הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה, והינו הנביא העיקרי בדת. החג לכבודו נחגג בין ה- 24 ל- 27 לאפריל במתחם נבי שועייב ליד טבריה, כאשר עיקר החגיגות ב- 25. היום הראשון מיועד לתפילות ונחגג רק בקרב העוקאל, ושאר הימים מיועדים לחגיגות בקרב שאר בני הדת. חג הנביא סבלאן נחגג ב- 10 לספטמבר בקברו ליד הכפר חורפיש. חג הנביא אלח'דר, שהוא בעצם אליהו הנביא, הנביא השני בחשיבותו בדת, נחגג ב- 25 בינואר באנדרטה לשמו ליד עכו. חג הנביא אל יעפורי נחגג בנבי יעפורי, במטעי התפוחים ברמת הגולן ב- 25 באוגוסט.

התיישבות הדרוזים בישראל

על פי המסורת, דרוזים חיו בישראל עוד מהמאה ה- 11, אך עיקר ההתיישבות שלהם בה היה בין המאות ה- 15 ל- 17. באמצע המאה ה- 20, הוכרה הדת הדרוזית כדת בפני עצמה, מה שלא קרה בשום מקום אחר בו התיישבו הדרוזים, ומאותו הרגע והלאה נקבע שירות חובה שלהם בצה"ל. באותו הזמן שנקבע שירות החובה, מלבד הבנות הדרוזיות שהיו פטורות מהגיוס ולא נדרשו לשרת, גם בני העוקאל קיבלו פטור ממנו, כיוון שהאווירה הצבאית לא התאימה להלכות שלהם, ובנוסף לכך, המדים לא אפשרו להם להתפלל. בנוסף לכך, מעט מאוד מבני העוקאל נמצאים בגיל המתאים לגיוס לצבא, ועל כן אחוז גבוה מהדרוזים כן משרתים בו. האמונה של הדרוזים בגלגול נשמות ובתפקיד של העולם הזה רק כשביל לעולם הבא גורמת להם להיות נאמנים למדינתם, מה שלא מונע מהם להילחם בדרוזים ממדינה אחרת.

רוב הדרוזים בישראל מחשיבים את עצמם קודם כל כדרוזים, אך גם החשיבות שלהם כישראלים גבוהה מאוד, ולבסוף רואים את עצמם כערבים, כך שיש להם שלושה סוגים שונים של זהויות. אבל בנוסף לכך, ישנה גם קבוצה של דרוזים שלא רואה את עצמה כערבית, אלא רק כקבוצה אתנית עצמאית, דרוזית וישראלית. בדרך כלל הדרוזים נשארים בתוך הכפרים שלהם, ביניהם דאלית אל-כרמל ועספיא, ולא עוברים לגור בערים אחרות, שאינן דרוזיות. הסיבה העיקרית לכך היא ההימנעות מנישואי תערובת, שגורמת להם להתרחק ממקומות שריכוז הדרוזים בהם הנו נמוך.

בשנת 1967, סופח חלק מרמת הגולן מסוריה לישראל, ועד אז חיו שם דרוזים, שבגלל הסיפוח לישראל התנגדו ואף התמרדו לשלטון שם. למרות זאת, חלק מהדרוזים כן רצו להצטרף לישראל ואף האמינו כי רמת הגולן צריכה להצטרף אליה בשלמותה. ישראל נתנה לדרוזים ברמת הגולן אפשרות לקבל אזרחות ישראלית, אך רק מעט מהתושבים ניצלו אותה. וגם מי שכן רצה לקבל אותה, פחד מחרם מצד שאר הדרוזים. למרות זאת, הם גם לא הוגדרו כאזרחים סורים ופחות או יותר התנתקו ממנה, ונשארו באזרחות לא ברורה. למרות ההתנתקות מסוריה, עדיין ישנם קשרים קלושים בינה לבין הקהילה הדרוזית באזור רמת הגולן, בדרך כלל כשמדובר בשליחת הצעירים הדרוזים לאוניברסיטאות בסוריה. ובכל זאת, למרות שרוב הדרוזים ברמת הגולן אינם נחשבים אזרחים ישראלים, הם כן הוגדרו כתושבי קבע. בבחירות הישראליות לשלטון משתתפים יחסית מעט דרוזים מהאזור, כ- 35%, לעומת 60% מכלל תושבי המדינה.

אוכלוסיית הדרוזים בישראל ובעולם

כיום יש כ- 1,400,000 דרוזים ברחבי העולם. בסוריה כ- 865,000, בלבנון כ- 315,000, בירדן כ- 20,000, בארצות הברית כ- 20,000 ומחוץ למזרח התיכון כ- 100,000. בישראל יש כ- 130,000 דרוזים, כאשר 30,000 מתוכם חיים ברמת הגולן ואינם אזרחים ישראלים. הם מדברים בעיקר ערבית, בניב מיוחד של ערבית-דרוזית, ובישראל גם חלקם מדברים בעברית.

בין הכפרים הבולטים ביותר של הדרוזים בישראל נמצאים ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור, בוקעאתא, מסעדה, ירכא, עין קנייא, בית ג'ן, מג'דל שמס, דאלית אל-כרמל, חורפיש, כסרא-סמיע, עספיא ופקיעין. בנוסף יש מיעוט דרוזים שחיים בערים אחרות, כמו עכו וחיפה. עיקר היישובים הדרוזים ממוקם בצפון הארץ, ברמת הגולן, בגליל ובאזור הכרמל.

הדגל

לדת הדרוזית יש דגל ייחודי. בדגל מוצגים ערכים שונים באמצעות צבעים. יש פרשנויות שונות לכל צבע. לפי פרשנות אחת, הצבע האדום מתאר את האומץ, האהבה והגבורה. הצהוב מתאר את הידע, ההארה והחיטה. הירוק מתאר את הטבע ואת האדמה. הצבע הכחול מתאר את השמיים, המים, הסלחנות, האחווה והסבלנות. הלבן מתאר את הטוהר, השלום והפיוס.

לפי הפרשנות השנייה, הצבע האדום מתאר בנוסף לכך גם את הנשמה ואת העדות. הצהוב מתאר את "המילה", שכוללת את האמת ואת ההתגלמות הרכה והטהורה ביותר שלה. הצבע הירוק מתאר את השכל, התבונה והתודעה המשיחית. הכחול מתאר פוטנציאל, יכולת ומוטיבציה. הלבן מייצג את ההצלחה לאחר הרצון ואת מימושו, את התוצאה של הפוטנציאל, וממשיך את הצבע הכחול.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים