Nuvola apps bookcase Icône HS.svg
Emoji u1f3eb.svg

בתי ספר שמעוניינים להשתתף בפרויקט מוזמנים לשלוח דוא"ל לכתובת info@kidipedia.org.il

אליעזר קשאני

מתוך קידיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Kashani1.jpg

אליעזר קשאני נולד ב-א' בניסן תרפ"ג, ה-18 במרץ 1923 בפתח תקווה והוצא להורג בתלייה ב-כ"ו בניסן תש"ז, ה-16 באפריל 1947 בכלא עכו. הוריו היו מלכה ובן ציון קשאני ומשפחתו כללה שני הורים, חמישה בנים ושלוש בנות. מוצאו היה מפרס. אביו, בן ציון, עסק בסיידות - מקצוע שבו היה צריך לעבוד קשה כדי לפרנס משפחה (ובייחוד משפחה מרובת נפשות כמו משפחת קשאני). מצב זה הוביל לכך שאליעזר עזב את לימודיו בגיל צעיר ועבד כלוטש יהלומים.

לאחר מכן, הוא הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר". באותם ימים התקיים מאבק שניהל ארגון "ההגנה" נגד ארגון האצ"ל שמטרתו הייתה למנוע מהאצ"ל לבצע פעולות נגד הבריטים. לכן, הכריזו בסניף פתח תקווה של "המכבי הצעיר" שחברי מחתרת האצ"ל צריכים לצאת מתוכו. מעשה זה לא מצא חן בעיניי אליעזר קשאני והוא קם נגדם בטענה שזהו מעשה מלשינות. אמירה זו גרמה לכך שיחשדו בו כחבר במחתרת ולכן גם הוא סולק מהסניף. בקיץ שנת 1944 הוא נחשד ע"י הבריטים בהשתייכות לאצ"ל ובשל כך נאסר והובא ללטרון. משם הוא הועבר לאריתריאה שבאפריקה ושהה שם במשך כתשעה חודשים. בתקופה זו הוא התעקש להצטרף לאצ"ל, אך בהתחלה נתקל בסירוב עקב היותו במעצר. בנוסף, הוא עסק בספורט, למד עברית ואנגלית וקרא ספרים. הוא אף ביקש מאחיו שישלח לו מילונים מארץ ישראל.

תפיסתו בידי הבריטים

נסיבות תפיסתו של אליעזר קשאני בידי הבריטים הם שהוא היה חבר במחתרת האצ"ל שפעלה נגד הבריטים. הוא נתפס ושוחרר פעמיים ובפעם השלישית הושם בכלא.

הכל התחיל לאחר שובו מאפריקה בפברואר 1945. כשהגיע לארץ, הוא ניסה להצטרף לשורות האצ"ל, אך הוא לא הצליח בהתחלה. בשנת 1945 החל הצבא הבריטי לחפש נשק ביישובים שונים. ואליעזר הגיע לעזרתם ביחד עם אנשי "ההגנה". לרוע מזלו הוא נתפס בעודו מסייע לשפיים ורשפון, נאסר על כך ונשלח שוב ללטרון. אך במקרה זה דווקא כן היה לו מזל והוא שוחרר לאחר שבוע ואז גם הצליח להיכנס לשורות האצ"ל. שם הוא עסק בענייני מודיעין, בנשק ובפעולות צבאיות. בנוסף, הוא התחיל הכשרת קורס מפקדים, אך הוא לא סיים אותו בטרם מותו. לאחר שהבריטים הלקו והשפילו את לוחם האצ"ל בנימין קמחי, יצאה משלחת האצ"ל ב-29 בדצמבר 1946 לבצע פעולת נקמה שכללה הלקאת קצינים בריטיים. המשלחת כללה את אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, חיים גולובסקי ואברהם מזרחי. באמצע הפעולה, ליד צומת הטייסים וסמוך לכפר וילהלמה, נתקלה מכוניתם של המשלחת במחסום של המשטרה. הם פתחו באש וגרמו למותו של הנהג, אברהם מזרחי. את שאר הלוחמים הם תפסו והתעללו בהם. הם הוכו במשך 20 שעות רצופות והועברו לבית הכלא בירושלים רק לאחר חמישה ימים. לאחר שנערך משפט צבאי, הועברו לכלא עכו ביחד עם דב גרונר. הם הואשמו בנשיאת נשק. עונשם של מרדכי אלקחי, אליזר קשאני ויחיאל דרזנר היה עונש מוות שיבוצע בתלייה, ועונשו של חיים גולובסקי היה מאסר, בשל היותו בן 17 בלבד.

תגובת היישוב היהודי למותו

היישוב היהודי הגיב למותו של אליעזר קשאני בזעזוע, עצב רב והפתעה, משום שאף יהודי לא ידע על ההוצאה להורג, שאותה ביצעו הבריטים "בסתר".

לאחר קביעת פסק הדין, המפקד הצבאי העליון של ארץ ישראל, גנרל אוולין יו בארקר ביצע פעולה שזיעזעה והפתיעה את כולם. הוא היה אמור לעזוב את תפקידו יומיים לאחר מכן, ולכן ביקש כי ימהרו להעביר אליו את תיק המשפט עוד למחרת, כדי שיספיק לחתום עליו ולאשר אותו לפני שיעזוב את תפקידו. בכך הוא עבר על החוק הקובע כי צריכים לחלוף לפחות כמה ימים לפני שהתיק יעבור ממחלקת היועץ המשפטי למפקד. במעשה זה הוא מנע ממחליפו לגלות רחמים כלפי הנערים. אך ליישוב היהודי עדיין הייתה תקווה שיינצלו, כי הם הרי נידונו להחזקת נשק ולא לרצח. ביישוב היהודי עשו הכל כדי להצילם ואף שלחו בקשות חנינה עבורם, אך ללא הועיל. ב- כ"ו בניסן תשז, ה-16 באפריל 1947, בשעה 4 בבוקר הם נתלו. הבריטים עשו זאת ללא התרעה מוקדמת וללא וידוי ולכן הנערים לא נפרדו ממשפחותיהם. הבריטים אף הודיעו זמן קצר לפני ההוצאה להורג כי היא אינה קרובה וכי יש עוד זמן עד שזו תתרחש.

בנוסף, חלו שינויים בתקנות ההוצאה להורג בלילה שלפני התלייה: ביטלו את האפשרות לערער על בתי דין צבאיים, בוטל החוק הקובע כי אסור לתלות יותר משלושה אנשים ביום ובוטל הנוהל הקובע כי התליות ייערכו בימי שלישי. דברים אלה עודדו את הבריטים לתלות אותם בחשאי, שהרי במעשה זה הם אינם עוברים על החוק.

בתלייה עצמה, שרו הנערים את "התקווה", והאסירים האחרים ששמעו זאת הצטרפו אליהם. לאחר התלייה הועברו הגופות לצפת, והונחו במשטרת הר כנען. הבריטים כמובן לא הודיעו על כך ל"חברה קדישא" ולבני המשפחה של הנערים והם גם לא התחשבו בבקשתם האחרונה- להיקבר בראש פינה ביחד עם שלמה בן יוסף שהיה עולה גרדום נוסף. לבסוף, הודיעו הבריטים על מותם ברדיו. הם ידעו שדבר זה יגרום למהומות רבות ולפיכך הטילו עוצר בצפת וברוב חלקי הארץ. בהטלת העוצר הם גם ניסו למנוע את השתתפותם של אנשי צפת בקבורה, אך הם הגיעו בכל זאת, למרות העוצר ובכך הסתכנו מאוד. בעקבות מותם, יהודים רבים מכל רחבי העולם היו מזועזעים ועצובים. אפילו הכמרים האמריקאיים הושפעו מאוד מהאירוע וארגנו אספות לזכרם.

למרות כל העצב והזעם ששרר בארץ ישראל, המשיכו הבריטים במעשיהם. הם הטילו שמירה על קבריהם של הנערים במטרה למנוע מלוחמי האצ"ל להעביר את הגופות לראש פינה. לאחר כל הפעולות שנקטו הבריטים, רצו היהודים לנקום ולוחמי מחתרת האצ"ל השיבו מלחמה וניסו לחטוף אזרח בריטי ולתלות אותו, אך לא עשו זאת לבסוף מפני שהתברר שהבריטי שחטפו היה גם יהודי.

פעולות הנצחה וזיכרון

פעולות הנצחה וזיכרון רבות נעשות למען אליעזר קשאני כיום. הן מפורטות להלן:

  1. רחוב של "עולי הגרדום" בערים השונים
  2. בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב נקראו רחובות על שמו של כל אחד מעולי הגרדום
  3. בשכונת ארמון הנציב בירושלים יש רחוב על שמו של כל אחד מעולי הגרדום
  4. ברחוב יפו בירושלים קיים בית כנסת בשם "אחדות ישראל" על שם עולי הגרדום
  5. בשכונת מעלות דפנה בירושלים נמצא בית כנסת המנציח את עולי הגרדום
  6. אנדרטה בבית העלמין של צפת וגרם מדרגות ארוך בשם "מעלות עולי הגרדום" שגם הוא בצפת
  7. בית כנסת בשם "בית הכנסת עולי הגרדום" בשכונת בן גוריון שבעכו
  8. כלא עכו הפך למוזיאון
  9. לוח הנצחה בבית הכנסת "בית הכנסת עולי הגרדום" שבשכונת פרדס כץ, תל גיבורים לשעבר, שנמצא בבני ברק
  10. ברחוב "עולי הגרדום" שבמרכז ראשון לציון, יש אנדרטה לזכרם של עולי הגרדום ממחתרות ניל"י, אצ"ל ולח"י
  11. גן "עולי הגרדום" בפתח תקווה
  12. רחוב על שמו של אליעזר קשאני בפתח תקווה
  13. גן ציבורי לזכר עולי הגרדום הנמצא ברחוב ריינס שבחולון
  14. בולים לזכרם של עולי הגרדון שאותם הוציא דואר ישראל בשנת התשמ"ג